פסק-דין בתיק ב"ל 46397-01-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.12.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 1.10.12 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       הוועדה לא נימקה מדוע דחתה את האמור בחוות דעתו של ד"ר מלמד ולא פרטה את ההגבלה בתנועות המפרקים על אף התייחסותו המפורטת של ד"ר מלמד. בחוות דעתו מתייחס המומחה למפרקים ספציפיים, מפרקי 4 ו- 5 של מסרק כף הרגל וקבע כי הם נוקשים לחלוטין, מצולקים ונעדרי כיפוף, ואילו הוועדה לא פרטה אילו מפרקים נבדקו על ידה.

2.2       היה על הוועדה לקבוע נכות פלסטית לאור גודלה של הצלקת.

2.3       בוועדה לא נכח רופא פלסטיקאי.

2.4       הוועדה קבעה 0% נכות בגין הצלקת בלבד, אולם לא התייחסה בקביעת הנכות למגבלה האורטופדית - אף אם לא מצאה מגבלה בתחום זה, היה עליה לקבוע נכות בשעור 0%.

3.         טענות המשיב:

3.1       הפגיעה שהוכרה במערער היא כף רגל סוכרתית לאחר שפצע שנגרם לו בעבודתו הזדהם. הוועדה בדקה את המערער וקבעה כי לא קיימת לו כל הגבלה בתנועות המפרקים. כמו כן התייחסה הוועדה לצילום כפות הרגליים.

3.2       התייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר מלמד היתה מספקת - הוועדה סמכה קביעתה על הפגיעה שהוכרה במערער, כף רגל סוכרתית, ואילו ד"ר מלמד סבור שלא מדובר בסכרת עם פגיעה באיברי מטרה, כאשר קביעתו בדבר קושי במפרקי אצבעות כפות הרגליים 4 ו- 5 מסתמכת בין היתר על צילום רנטגן, כאשר לדעתו עולה מהצילום שבמפרקים אלו חלו שינויים אוסטיאופיטים התורמים להגבלה ביישור.

3.3       כאמור הפגיעה במערער אינה פגיעה אורטופדית כי אם נובעת מכף רגל סוכרתית, הוועדה לא מצאה הגבלות במפרקים ופרשה פרוש שונה את צילום הרנטגן מהפרשנות שנתן ד"ר מלמד לצילום.

3.4       מבלי לגרוע מהאמור, ד"ר מלמד בחר ליישם במערער סעיף סל בשל נוקשות במפרקים שאינה כלולה בפגיעה שהוכרה - נוקשות שלא נמצאה בידי הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל חלקית את הערעור.

7.         במסגרת ישיבתה מיום ה- 13/12/12 שמעה הוועדה את תלונות המערער וב"כ המערער (סעיפים 19-20 לפרוטוקול), אשר ציינו כי הם מבקשים להתייחס לחוות דעת ד"ר מלמד וצילום רנטגן אחרון וכן לתלונות המערער לעניין הצלקת והבעיות התפקודיות ולטענה שאין זה סביר שנכותו היום עומדת על 0% שכן כף רגל ימין נפוחה כל הזמן וקשה כברזל.

8.         הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " צלקת אורכית בין מסרק 4 ל- 5 באורך ½ 6 ס"מ ברוחב מירבי של 4 מ"מ בצבע העור, לא רגישה וללא סימני דלקת או גירוי. הפרעות ברקמה רכה אין הגבלה בתנועות המפרקים.

בצילום כפות רגליים 21/11/12 אין סימני אוסטיאובליטיס, שינויים ניוונים ב-4 MP מימין". (ההדגשה הוספה א.ק).